במהלך הרצאותיי במקצוע "פציעות ספורט" כשאני מגיע לפרק הכאוב הנקרא "פגיעות ופציעות גב" אני נוהג לתת פתיח אלמותי עם המשפט: " 70% מאוכלוסיית בני האדם בעולם הנקראת 'האנושות', בכל נקודת זמן שהיא, סובלת בעיה זו אחרת בגב – אם באזור הצווארי והשלכותיו, הגבי או המותני – והשלכותיהם.
אנו חבים סטטיסטיקה עגומה זו לכמה גורמים:
האחד – בשלב כלשהוא במהלך האבולוציה החלטנו שדי לנו להשתרך על גחוננו או ללכת על ארבע והחלטנו להרים מבט אלי גבהים, נעמדנו על טלפינו האחוריות, ניוונו את טלפינו הקדמיות והפכנו אותן לידיים, ויתרנו על הזנב אשר פאר את אחורינו לתפארת, ומכאן שהפכנו לאחת החיות המוזרות ביותר עלי אדמות – מאלה המקרטעות על שתי רגליהן, בלי יכולת לעוף, על בסיס צר ביותר, זה המאפשר לנו ללכת ולרוץ אבל לעמוד – זה כבר סיפור הרבה יותר מסובך.
חיה שבסך הכל רוצה לשבת או לנוח על גבה או על בטנה, לכרסם מכל טוב ולא לעשות דבר…
אז טוב, זה לא בדיוק נכון, לפעמים אנחנו אוהבים לצפות בטלוויזיה ואז אנו כשקי תפוחי אדמה חיים הופכים להיות יצור אקטיבי ביותר – באזור אצבעות הידיים – בהחלפת ערוצים בשלט הטלוויזיה, ובאזור הפה – כמיטיבי לסת…
הגורם השני שיש לקחת בחשבון הינו השינוי הדרסטי אך בזמן אבולוציוני יחסית קצר מדי של מנח גופנו. כאמור מהולכי על 4 הפכנו להולכי על שתי רגלינו, ובכך למעשה העלינו את מרכז הכובד לגבהים חדשים וקירבנוהו למרכז גופנו – כ – 2 ס"מ קדימה לעצם העצה – אם נדייק.
עובדה זו מחייבת שמירה דינמית על מרכז הכובד – הפעלת שרירים מסביב לרגליים, בטן וגב – כדי שישמרו עלינו ביציבתנו זו – אלה הם שרירי היציבה.
ומכיוון שלמדנו ללכת, לרוץ ולקפץ על שתיים, הרי שמשחק מרכז הכובד הפך להיות מוגבל ביותר ואם נעבור את גבולות משחק זה – שהם צרים ביותר – גופנו יגיב במחאה קולנית – קרי – כאבים. היכן – תכף נראה.
הגורם השלישי שיש לקחת בחשבון – ואשר עליו נרמז כבר בחלק מהנ"ל – הינו הגורם התרבותי. אנו 'רואים' סטטיסטית בתרבויות שעדיין המערב לא הרסן לחלוטין הארעויות נמוכות יותר של בעיות גב מאשר בתרבויות מערביות.
הישיבה ליד המחשב, מול הטלוויזיה, במכונית או ברכבת, במטוס או באוניה, בקולנוע או בבית הקפה, ליד שולחן הלימודים או בהפסקות על ספסלי חצר בית הספר, תזונה רווית שומן, השמנת יתר עם כל מחלות כלי הדם והלב המביאות עימן – ועוד ועוד מתחלואי התרבות המערבית המקדשת את מנעמי החיים ולא את איכות החיים הגופנית הבריאה – כל אלה ישפיעו ויעזרו לייצר בעיות גב.
הגורם הרביעי – וזה החשוב ביותר- הוא גופנו – ואם נדייק – הגב ומבנהו.
עמוד השדרה- צריך לקחת בחשבון שאנו מדברים על עצמות משונות מראה הנקראות חוליות (כ – 33 במספר) הבונות את גבנו ואמורות בדרך זו או אחרת לשאת שני שליש ממשקל גופנו.
בינן לבין עצמן הן מקיימות מפגשים על דרך קבע דרך מפרקים מיוחדים שיכולים להישחק או להיפגע. הדיסקים – בין החוליות קיימים 'אברים' סחוסיים הנקראים 'דיסקוסים' שיש להם נטייה להישחק עם השנים או להתפרץ בחמת זעם ולשפוך את תוכנם מסביב – תופעה שאנו מכירים כ'פריצת דיסק', התוכן שנשפך יכול ללחוץ על חוט השדרה העובר בתעלת עמוד השדרה( זוכרים – זה שבנוי חוליות חוליות….) או ללחוץ על שורשי עצבים היוצאים ונכנסים דרך קבע בצידי החוליות.
שרירים – זוקפי הגב, שרירי הבטן העמוקים והשטחיים – אלה יצורים אימתניים, שרירניים משהו שתפקידם מעבר לספציפי – לשמור על הגב שלנו – והם לא תמיד עומדים במשימה.
עצבים – כן כן, עצבים זה לא דבר שאפשר להרגיע במהירות. יש להם תכונה להעביר דחפים כהרף עין אך אם לוחצים עליהם – השם ישמור. הם לא עוברים על כך לסדר היום ומגיבים בצעקות, בכי וייסורים – קרי כאבים. אגב – צעקות ובכי אמיתיים יכולים להגיב אלה שסובלים מבעיות הגב – ותאמינו לי – זה כואב…
אז אחרי שיעור קצר באנטומיה ובסוציולוגיה – קרי אנטומיה חברתית…
מה בכל זאת ניתן לעשות כדי להימנע או להפחית את בעיות הגב?
תזונה נכונה? פעילות גופנית? אורח חיים בריא? מזל?
אה – התשובות לא כל כך קלות – יש ללמוד, להבין ולהטמיע וזאת רבותיי ניתן לכם בשפע אצלנו בבית הספר למקצועות הספורט.
להתראות.
