השימוש בטייפ הקינזיולוגי מספק תוצאות קליניות מרשימות בטיפול בפציעות שרירים, מפרקים וגם בטיפול שמרני ובשיקום לאחר ניתוח כבר למעלה משלושה עשורים.
הפופולאריות של הטייפ הקינזיולוגי הגיעה לשיאה באולימפיאדת בייג'ינג 2008 כאשר במהלך המשחקים האולימפיים אתלטים רבים הציגו את הטייפ על גופם.
כיום הטייפ הקינזיולוגי הינו כלי טיפולי הן בקרב מטפלים בשימוש הקליני והן בקרב המטופלים בשימוש האישי.
במאמר זה נסקור את השיטה העדכנית ביותר ליישום הטייפ הקינזיולוגי SPIDERTECH-NSM
ניתן לחלק את השפעותיו העיקריות של הטייפ לארבע קטגוריות:
1. השפעה פסיכולוגית,
2. השפעה סטרוקטורלית ( Sמבנית).
3. השפעה מיקרוסרקוטרלית ( M לימפתית).
4. השפעה נוירו סנסורית ( N הפחתת כאב).
ארבעת השפעות הנ"ל הינן העדכניות ביותר הידועות לנו מתוך השדה המחקרי, כאשר ההשפעה הנוירוסנסורית הינה ההשפעה העיקרית של הטייפ הקינזיולוגי.
האפקט הפסיכולוגי
החשש והפחד מכאב מוביל לכך שמטופלים עם נזק מוסקולוסקלטלי (שלד-שריר) נמנעים מלהפעיל את שריריהם באופן חופשי וזאת בניגוד לתחושת הכאב הממשית.
מחקרים עכשוויים מראים כי הקוגניציה הינה חלק מהותי וחשוב להשגת שיפור בתוצאות השיקום הנוירומוסקולרי. החלק האקטיבי שהמטופל לוקח בטיפול ואף המודעות בלבד לתהליך הטיפולי יוצרות תוצאות משמעותיות יותר בתהליך השיקומי. ההסבר על פעולת הטייפ, משך הזמן הטיפול והדרכת המטופל לתרגילים וטווחי התנועה עליהם הוא יכול לעבוד בבית יוצרת תחושת תמיכה ויציבות והחבישה על האזור יוצרת תחושה שיש משהו שמגן עלינו. השלב הראשון והמכריע (בתהליך ההחלמה) בהתגברות על פציעה הינו השלב המנטלי. ככל שהמטופל ישולב בתוך התהליך הטיפולי כך זמן ההחלמה שלו יקוצר. הטייפ הקינזיולוגי מעניק תחושת יציבות, מעלה מודעות ומפחית פחד כל אלו חיוניים בהתמודדות של המטופל בשלב הראשון של הפציעה.
האפקט המיקרוסרקולטורי
ניקוז לימפאטי: השימור של רקמות בריאות יחד עם שיקום יעיל בעקבות טראומה, תלוי מאוד באספקה של כלי דם ולימפה לרקמות הפגועות. מידת היעילות של כלי הדם והלימפה הופכת לחיונית במהלך פגיעות טראומטיות שבהן יש עלייה בהצטברות פסולת מטבולית ודרישות תזונתיות. זו הסיבה שבעת פציעה אקוטית משתמשים בספיידר הלימפתי (צורת מניפה).
הספיידר הלימפתי משפר את הסביבה התאית מסביב לרקמה שחוותה טראומה, ויחד עם זאת משפיעה על זרימת הנוזל כדי לתמוך בתהליך השיקומי.
ההסבר לאפקט המיקרו מגיע מדפוס הגלים הנקרא גם אפקט האקורדיון. קמטי המדבקה הנראים כגלים או כפיתולים מרימים למעשה את השכבה השטחית של הרקמות הרכות ועל-ידי כך נוצרים צינורות מורחבים המאפשרים לנוזל לנוע ולהתנקז.
ההדבקה הלימפטית כל כך חזקה בפעולתה וניתן כבר לראות ביום העוקב להדבקה העלמות מוחלטת של הבצקת ובמקרים של חבורות באיזור הפציעה נראה ששינוי מהיר מאוד בגוון העור של האזור החבול.
באופן כללי, ישנו תיעוד רב המראה שכדי שמשאבות הלימפה בשרירים ובמפרקים יעבדו, חייבת להתרחש תנועה על מנת שזו תניע את נוזל הלימפה. טייפ קינזיולוגי מאפשר למגוון תנועות מלאות ונתמכות. לכן עידוד תנועה ללא כאבים בתורו מסייע לניקוז לימפטי ברמה של השריר הנפגע ו / או המפרק.
צורת ההדבקה לפיה נפעל במקרה זה הינה: Stretch the muscle and the tape
האפקט הסטרוקטורלי(מבני)
טייפ קינזיולוגי הופך להיות כלי למידה המעלה את המודעות הקינסתטית של המטופל (מודעות לתחושת התנועה).
יציבה לקויה מעידה על כך שהשרירים אינם מתפקדים מספיק טוב ולכן לא מבצעים את תפקידם.
בנוגע להשפעות המבניות של הטייפ הקינזיולוגי במהלך טראומה אקוטית לרקמה, המטרה היא ליצור את הסביבה המכאנית והפיזית האידיאלית כדי לאפשר לתיקון להתרחש ולמנוע פציעה נוספת. סביבה זאת צריכה להתקיים גם בפעילות היום-יומית של המטופל.
כיום אנו יודעים שחוסר תנועה אינו דבר טוב במיוחד במהלך ההחלמה. במקום זאת, הרקמות זקוקות למנוחה יחסית – הכוונה שיש ליצור תנועה במסגרת טווח התנועה נטול הכאב וכך מאמץ ומתח שאינם רצויים לא יתרחשו כלל ברקמה הפצועה המנסה להחלים.
טייפ קינזיולוגי המודבק באופן מבני מסייע בהגבלת תנועה יחסית, לכן, רקמות שהחלימו תחת תנאים של חוסר תנועה יחסי תהינה בעלות מאפיינים התואמים לדרישות המכאניות של הפעילות היום יומית, דבר המוביל להישגים טובים יותר של המטופל.
צורת ההדבקה לפיה נפעל במקרה זה הינה: Stretch the tape not the muscle
כדי למקסם את האפקט המבני מומלץ לשלב הדבקה עם טייפ דינאמי או ריג'ידי.
האפקט הנוירו-סנסורי
העור שלנו מורכב ממספר שכבות, בכדי להבין את ההשפעה הנוירוסנסורית בצורה הטובה ביותר נבחן תחילה חלק מהשכבות ואופיין.
האפידרמיס – זוהי השכבה החיצונית ביותר של העור והינה המעטפת המגנה של הגוף. האפידרמיס דקיק בהרבה מהחלקים האחרים שמרכיבים את העור והוא מורכב מאפיתל קשקשי רב שכבתי עם קרטין, המכיל לפחות ארבעה סוגים שונים של תאים:
1. הקרטינוציט- מהווה כ90% מהתאים וקורי על שם החלבון שהוא מייצר קרטין. תפקידו להגן על העור.
2. מלנוציטים- אחראים לפיגמנט המלנין, המלנין הוא פיגמנט האחראי לצבע העור שלנו.
3. תאי לנגרהאנס- תאים לבנים המשתתפים במערכת החיסונית
4. והסוג הרביעי אלו הם תאי מרקל (merkel cell).
הדרמיס – זוהי השכבה שנמצאת מתחת לאפידרמיס והיא מורכבת מסיבי קולגן, סיבים אלסטיים ורקמת חיבור. בתוך הדרמיס נמצאים נימי דם, צינורות לימפה, קצות עצבים תחושתיים, בלוטות זיעה, זקיקי שיער, בלוטות חלב וסיבי שריר חלק.
על מנת שהעור יספק הגנה מפני הסביבה החיצונית אחד מהמבחנים העיקריים שלו הוא לתפקד כאבר חישה כדי לתקשר עם הסביבה החיצונית.
תנועה, חום, קור, כאב ועוד מתקבלים על ידי רצפטורים אשר הופכים את העור לאבר חישה.
בעור ישנם מספר רצפטורים בעלי תפקיד שונה כגון: גופיפי רופיני, גופיפי מייזנר, גופיפי פצ'יני, קצות עצבים תחושתיים (c fibers free nerve endings) ותאי מרקל.
בכדי להבין כיצד מעבד המוח את הגירוי העורי ויותר חשוב כיצד הטייפ הקינזיולוגי משפיע על קולטני העור אנו צריכים להבין את הפיזיולוגיה של המכנו-רצפטור העורי עם הסבר עמוק יותר על תאי מרקל שכן הם התאים המושפעים ביותר מהטייפ הקינזיולוגי.
ישנם ארבעה סוגים עיקריים של עצבים טקטיליים (עצבי תחושת מגע) המתחלקים לשתי קבוצות רחבות.
קבוצה א': קולטנים המסתגלים לאט (SA) וסיבי עצב תחושתי (AFFERENT). קבוצה זו מגיבה לתנועה סטטית מכאנית וגירוי של העור. בקבוצה זו חלוקה לשני תתי סוגים: סוג 1(SA1) סיבים הקשורים לתאי/קולטני מרקל. סוג 2(SA2) סיבים הקשורים לגופיפי רופיני.
קבוצה ב': הקבוצה השנייה הרחבה מציגה רגישות דינמית טהורה לגירוי מישוש. גם קבוצה זאת מתחלקת לשתי קבוצות: סיבי מישוש המסתגלים במהירות (RA), הקשורים לגופיפי מייזנר. והקבוצה השנייה גופיפי פצ'יני הקשורים לסיווג סיבי מישוש אפרנטי.
Free Nerve Endings
קצות העצבים החופשיים שייכים לתאי העצב התחושתי ולעצבי ה- afferentשל הגנגליון הדורסלי בצדי חוליות עמוד השדרה. נוירונים אלה מתפקדים כקולטנים של העור ומעבירים מידע מכאני וקלט של כאב.
עצבי afferentמסווגים לשלוש קבוצות בהתאם לקוטר של האקסון והמידע שהם מתקשרים. סיבים שנקראים Mechanoreceptive, סיבי Aβ-(סוג 2),הינם בעלי קצוות עצבים חופשיים בקצה הדנדריטים שלהם,והם מעבירים תחושות מגע.סיבי Aβ-ניתנים לחלוקת משנה נוספת על ידי מאפייני ההסתגלות של הסיבים., סוג אחד של סיבים המסתגלים לאט(SAI) מעצבב תאי מרקל.
רוב קצוות העצבים של העור משדרים קלט של כאב דרך סיבים Ad-(קבוצה 3)וסיביC-(קבוצה 4). לסיבי,Ad-אשר מסתגלים מהר,ישנו סף גבוה ותגובה ראשונית לגירויים מכאניים. הםafferents שעטופים במיאלין שמקורם באופן שטחי בעור.סוג זה של כאב, מתואר ככאב אקוטי, חריף, צורב וסומאטי. סיביC-הינם סיביafferent שאינם מכוסים במיאלין והם מסתגלים לאט. מקורם ברקמות העור העמוקות והם מגיבים לגירויים מכאניים,תרמיים וכימיים שונים. כאב זה הינו לעתים קרובות בלתי נסבל ויכול להיות מתואר ככאב מפוזר,בוער, משני וממושך.
תאי מרקל וטייפ קינזיולוגי
תאי מרקל הינם מכאנו-רצפטורים נוירו-תחושתים הנמצאים בכדוריות כיפה מוגבהות המכונות נקודות מגע, כיפות מגע, או, כיפות איגו. כיפות אלו לרוב מקובצות ליד קצה הדנדריטים של סיביAβ , ובכל כיפת מגע יש עד 150 תאי מרקל המעוצבבים ע"י סיב עצב afferentאחד. משום שהכיפות הנ"ל רגישות במיוחד ומשדרות אותות מגע לסיב עצב בודד, אפילו גירויי מישוש חלשים יכולים ליצור תחושה במערכת העצבים המרכזית.
תאי מרקל מקבלים שירות מנוירונים מסוג afferent המסתגלים לאט ולהם יש ערך סף נמוך. הנוירונים הללו עטופים במיאלין אולם מעטפת המיאלין אינה עוברת בצומת הדרמו-אפידרמיס ולכן קצות העצב אינם מכוסים מיאלין וכך מתקשרים עם תאי מרקל בכיפת המגע.
התוצאה של הגירוי המתמשך המסופק על ידי הדבקת טייפ קינזיולוגי על העור הינה הפעלה של אברי החישה של הדרמיס ושל התת-דרמיס, בעיקר תאי מרקל. כתוצאה מכך קיימת ירידה בתפיסת הכאב של המטופל. הירידה באיתות הכאב למערכת העצבים המרכזית משיבה יכולת התכווצות שריר תקינה יחד עם סיוע של קלט פרופריוצפטיבי מסיבי-A-ביתא, ששניהם תורמים לשיפור תפקודי השריר ויציבות במפרקים.
צורת ההדבקה לפיה נפעל במקרה זה הינה: Stretch the muscle not the tape
