מתאמנים רבים נרתעים מאימוני שחייה בטענה כי סגנון השחייה קשה לפיצוח וטכניקת השחייה מבלבלת. בנוסף, הם מרגישים כי השחייה לאורך אותו קו שחור שבתחתית הבריכה היא מייסרת. על אף שרבים מהם אוהבים את תחושת השחרור והרפיון שבמים,התסכול שלהם מחוסר היכולת לשחות ברצף ובמהירות הוא כל כך גדול עד שאפילו עצם המחשבה על הכניסה לאימון במים גורמת להם לחרדה. הם נוהגים לתאר את האימון במים כמלחמת התשה שבמהלכה נמצא גופם במאבק תמידי עם המים ומרגישים מתוסכלים ומותשים מכיוון שעל אף מאמציהם, הם לעולם לא מנצחים.
מקור הבעיה
אם נבחן מקרוב את בריכת השחייה נוכל להבחין בהבדלים גדולים במהירות השחייה וביכולת ההתקדמות של השחיינים השונים. מהצד שחיין אחד נראה כמו דג המשייט לאורך המסלול וגומע בריכה אחר בריכה וללא כל מאמץ ,בעוד השחיין האחר נראה כנאבק במים בעודו מנסה היחידה להגיע לצידה השני של הבריכה שם הוא נעצר על מנת להסדיר את נשימתו.
ההבדל הגדול בין שני השחיינים לא בהכרח נובע מהבדלים ברמת הכושר הגופני של אלא נובע מההפרשים ביכולת הטכנית. מכיוון ששחייה, בהבדל מענפי כוח אחרים (כמו הרמת משקולות), היא ענף טכני (בדומה לגולף וטניס), יכולת טכנית טובה היא הבסיס ליכולת ההנאה וההצלחה בענף. לימוד וליטוש הטכניקה דורש זמן ארוך של התמחות אך ישפיע ישירות על ההתקדמות בם. אם כך,המטרה הראשונה באימוני השחייה.
ההבדל הגדול בין שחיין מיומן לשחיין חובבני היא הרמה הטכנית. כיוון שמתאמנים רבים לא מבינים את מאפייני הענף בעיניהם המטרה הראשונה (והיחידה) באימון השחייה היא לעשות ספורט ולכן יבחרו לדלג על שלב האומנות ולקפוץ ישר לשלב הספורט וזאת בטרם למדו ותרגלו את טכניקת שחייה נכונה. לעומת זאת שחיינים מקצועיים כמעט ולא מתרגלים דבר במים (בין אם האימון באותו היום הוא בדגש על כוח, על מהירות וכד') בלי מחשבה ושילוב של טכניקה נכונה. הם מבינים את חשיבות שלב האומנות ויודעים כי הבסיס לשיפור יכולת השחייה וההצלחה במים היא טכניקת שחייה טובה ותנוחת גוף מושלמת. ולכן שחיינים טובים יותר הם בעלי טכניקה כמעט מושלמת המאפשרת להם לשחות ביעילות ולהשתמש בפחות אנרגיה בזמן השחייה. המשמעות היא ששחיין מקצועי יכול לא להיות בכושר או להיות בכושר גופני נמוך משל השחיין הלא מיומן, אבל הגוף שלו שעדיין זוכר את הטכניקה המושלמת יאפשר לו עדיין לשחות מהר ולהחזיק מעמד למשך זמן ארוך יותר.
ההבנה כי יכולת טכנית טובה היא יכולת נלמדת והיא זו המאפשרת לנו לשחות בהרמוניה עם המים, היא חשובה ומהותית. ההבנה כי הקושי הכרוך בשחייה נובע מטכניקה לקויה תאפשר לנו להתמודד מולו ולהבין שאם נקדיש זמן ללימוד השחייה שחיין מתחיל יוכל לשחות לא פחות טוב משחיין מאומן.
חשיבות היכולת הטכנית בשחייה
חידוד ושיפור הטכניקה הם הדרך הטובה ביותר למימוש הפוטנציאל בכל ענף ספורט. אם זאת, ישנם ענפים, כדוגמת ענף השחייה, בהם היכולת הטכנית חשובה במיוחד. הסיבה לכך היא כי שחייה, בדומה לגולף או לטניס, היא ענף טכני, בהבדל מענפי הכוח רכיבה על אופניים או הרמת משקולות. שיפור וליטוש הטכניקה הם בסיס להנאה וגם לשיפור ביצועים בשחייה. שיפור טכניקת השחייה תתרום ותשפיעה לטובה בשלוש דרכים עיקריות:
– שיפור רמת הביצוע. שיפור הטכניקה ישפר את יעילות השחייה, משמע, יתרום לביצוע תוצאות טובות יותר באותה רמת מאמץ. על ידי שיפור של 5% בטכניקת השחייה ניתן, יחסית בקלות, לשפר את מהירות השחייה באופן ניכר.
– ירידה במספר הפציעות ו/או במשך הכאב. על ידי שחייה רגועה ו"טבעית" יותר שמה פחות לחץ על השרירים, המפרקים והגידים ( כמו גם בענפי ספורט אחרים כדוגמת ריצה: טכניקה נכונה בריצה, משמעה פחות ולחץ ומתח על עצמות הרגליים בכל פעם שהרגל פוגעת בקרקע.)
– הנאה גדולה יותר. תנועה יעילה יותר של הגוף במים תתרום לתחושת הנינוחות במים. בעזרת השיפור בטכניקת הביצוע השחייה במים תרגיש זורמת וחלקה והמים לא יהוו יותר גורם שצריך להילחם בו.
מעוניינים להכיר את הטכניקות השונות בשחייה? הצטרפו לקורס מדריכי שחייה מקצועיים